מי אני?

הייתי ילדה ג׳ינג׳ית עם נמשים וצחוק גדול. יש לי זכרון אהוב מגיל 12 אולי, שבו אני יושבת באוטובוס עם חברות ומתגלגלת מצחוק. הנהג שרואה אותי במראה הגדולה, צוחק גם ואומר ׳מה מצחיק כל כך, שמש?׳ בעבודה עם דמיון מודרך, אני מלמדת את האנשים שבאים אלי לדמיין את מה שהם רוצים, את החלום שלהם, כאילו כבר קרה, כי זו הדרך לשדר לתת המודע שזה – זה. אני חולמת ומדמיינת בכל בוקר את עצמי מאירה, סתם כך כמו שמש. 
 
השמש מאירה ומעירה. ״להתעורר״ – השם שבחרתי לספר שכתבתי, בא מתוך אמונה אופטימית חסרת תקנה, שכל אחד ואחת יכול/ה לבחור להתעורר; בכל גיל. כמעט בכל מצב. הספר, שהוא בעצם ספרון הדרכה קצר וקריא, נכתב כדי להפשיט ולהנגיש טכניקות של רוגע, הרפיה, קבלה, והתעוררות. 
 
איך מתעוררים? עוצרים, נושמים, שמים לב, פונים פנימה ומקשיבים. למה? כי מה האלטרנטיבה? לחיות מתוך שינה וחלומות רעים? להשאר תקועים עם הסיפורים שלנו על ״ככה זה״ ו ״כזאת אני״ ו ״אין סיכוי״? האלטרנטיבה לחיים מתוך ערות היא חיים מתוך שינה, שזה בעיני סוג של מוות. רק שהמוות הזה – לפי אמונתי ונסיוני הוא הפיך; אפשר להתעורר ממנו. אפשר להוולד מחדש. בכל רגע.
אפרופו לידה – אני דולה: מלווה ותומכת בנשים במהלך תהליך ההריון והלידה. מלווה, מה זה אומר? פוסעת לצידן בשקט, בהקשבה, ובנוכחות – שם בשבילן. תומכת – בכל דרך אפשרית לי, לפי צרכיה – מגע, שיאטצו, רפלקסולוגיה, רייקי, ארומתרפיה, הומאופתיה, דמיון מודרך, דיבור, חיוך, חיבוק ועוד.
 
אני מלווה ותומכת (דולה, לא?) גם בא/נשים שנמצאים בתהליכים שונים, שבעיני נדמים ללידה – מעברים כואבים ומפחידים, משברים, אובדנים קשים, כאב וסבל, שדרכם ומתוכם הם/ן מולידים ומולידות את עצמם/ן מחדש. ממש ככה. 
 
בספטמבר 2004 ובינואר 2005, בהפרש של ארבעה חודשים בדיוק, מתו אבא ואמא שלי. צעירים בני 75 ו 76. משהו בתוכי מת איתם. אני הייתי התינוקת שלהם, בת הזקונים, ילדת הקשת שלהם גם בגיל 43. הייתי אמא לארבעה ילדים – שתי בנות נפלאות ושני בנים מדהימים, כשנהייתי יתומה. שלוש שנים אחר כך, בפברואר 2007 הגיע לחיי בסערה הסרטן. הרופא אמר שזה כבר גדל בי בערך 3 שנים. אני ידעתי שלא בערך. ואז – ניתוחים, כימו, הקרנות…
 
בשנים ההן מתתי מהסיבות האלה ומסיבות נוספות; מוות הפיך, שמתוכו התחיל תהליך מאתגר וארוך ונפלא של לידה מחדש. 
 
ובשנים ההן גם התחלתי ללמוד היפנותרפיה והיפנובורת׳ינג ופסיכולוגיה חיובית והיפנוזה רפואית. הייתי כבר אחות מוסמכת שנים רבות, ידעתי שאני אוהבת ויודעת לעזור לא/נשים, אבל אז בתוך המערבולת הזו – התחלתי למצוא את עצמי ואת תכלית חיי – להאיר את דרכם של אלה שרוצים לחיות באור, בערות.
 
לפני שנה, בגיל 56, סיימתי את לימודי התואר השני ברפואת גוף-נפש, חזרתי לארץ אחרי 35 שנים בלוס אנג׳לס, שכרתי דירה עם נוף לים ביפו, ושוב נולדתי מחדש. לא היה קל. לא קל לעצור, לנשום, להתעורר, ולבחור מחדש. רק שמה האלטרנטיבה?
 
אני מזמינה אתכם להנות מהאתר היפה הזה, לקרוא ולברור לכם מבין הדברים את מה שנכון לכם. יש פה סוג של בופה: מפגשים אישיים, קבוצות עומק, סדנאות, טיפולים שונים, אוכלוסיות מגוונות, לימוד, תרגול, ספר, מאמרים, הקלטות, לידות ומוות. 
 
ובעצם יש פה דבר אחד – ליווי ותמיכה בתהליכי החיים שלכם, מתוך אמונה בכוח וביכולות שלכם, ועם אהבה וחמלה וקבלה ואור וחיוך גדול.